SLA ו-SLS הן שתי הטכנולוגיות הנפוצות ביותר בעולם הפרוטוטיפינג והייצור הקצר. שתיהן מבוססות פוליימור, אבל כמעט בכל פרמטר אחר הן הפוכות. במאמר נשווה ביניהן לפי שבעה קריטריונים.
עיקרון הפעולה
SLA משתמשת בלייזר UV שמקשה שרף נוזלי שכבה אחר שכבה. SLS משתמשת בלייזר CO₂ שממיס אבקת ניילון. ההבדל הזה משפיע על כל המאפיינים האחרים.
דיוק וגימור
SLA מנצחת בקלות – ±50 מיקרון וגימור כמעט מראה. SLS נותנת ±200 מיקרון וגימור גרגירי בגלל הנפילה החשופה לאבקה.
חוזק מכני
כאן SLS מנצחת. חלקי PA12 מ-SLS עמידים, גמישים ומתאימים לבדיקות פונקציונליות אמיתיות. חלקי SLA, גם מהשרפים החזקים, נשארים שבריריים יחסית.
תמיכות וגיאומטריה
SLA דורשת תמיכות לכל גיאומטריה תלויה – מה שמשאיר עקבות שדורשות גימור. SLS לא צריכה תמיכות בכלל – האבקה עצמה תומכת בחלק. זה מאפשר גיאומטריות בלתי אפשריות.
עלות
ליחידה בודדת SLA זולה יותר. לסדרות של 20+ יחידות SLS מנצחת בזכות נפח עבודה גדול שמתמלא ביעילות.
מתי לבחור מה
- פרוטוטיפ ויזואלי או מאסטר ליציקה → SLA
- בדיקה פונקציונלית או מנגנון תחת עומס → SLS
- סדרה קצרה של end-use parts → SLS או MJF
- מודל שיווק ברזולוציה גבוהה → SLA